קאר 2000 מוצרי ספורט (87) בע"מ נ' דקל מחסני ערובה בעמ

החלטה

1.בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 23.1.13.

המדובר בתביעה כספית על סך 22,023 ₪ לפיצוי המשיבה בגין נזקים שנגרמו לסחורה שבבעלותה שאוחסנה כנטען במחסני המבקשת.

המבקשת טוענת כי כתב התביעה לא הומצא לה וכי היא לא ידעה על קיומו של התיק, ומסיבה זו לא התגוננה.

לגופו של עניין טוענת המבקשת כי התובענה הוגשה כנגדה בחוסר תום לב מוחלט שכן המשיבה ידעה ויודעת מידיעה אישית כי אין ולא היתה כל התקשרות חוזית בינה לבין המבקשת, שכן המבקשת הינה הבעלים הרשומים של המחסן אך לא מי שמתפעלת אותו.

המבקשת מפנה להסכם שכירות שנכרת עובר למועדים הרלבנטים לאחסון נשוא התובענה, בינה לבין חברת "דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ" ולפיו שכרה חברת "דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ" מהמבקשת את המחסן נשוא התובענה על התכולה והציוד שבו, ומדגישה כי לא התקשרה בעסקת האחסון עם המשיבה, כי אם "דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ" עשתה כן ולה אף שולמה תמורת האחסון, בעוד שהאחרונה פעלה בחוסר תום לב כלפי המבקשת משהנפיקה תעודות יציאה על שמה של המבקשת.

המבקשת טוענת אפוא להעדר יריבות, שכן אין בפעולת "דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ" כדי לייצר חבות של המבקשת, שעה שלא התקשרה בפועל עם המשיבה.

2.המשיבה בתגובתה טוענת כי כתב התביעה הומצא למבקשת כדין, לפי כתובתה הרשומה ומפנה לאישור המסירה שהומצא בעניין.

לגופן של טענות, טוענת המשיבה כי אין ממש בבקשת המבקשת שכן לכתב התביעה צורפו תעודות יציאה חתומות ע"י שני הצדדים שהנפיקה המבקשת ולמעשה די בכך כדי להקים חבות שכן כנהוג בשטח עיסוק זה אין נחתמים הסכמים נפרדים עבור כל אחסון, אלא תעודת היציאה החתומה והמפרטת את כלל נתוני האחסון היא היא החוזה שבין הצדדים.

המשיבה מצרפת לתגובתה תצהירו של עמיל המכס שטיפל בטובין נשוא התובענה, מר ניב, ולפיו עבד שנים במסגרת עבודתו מול המבקשת באמצעות איש קשר קבוע מטעם המבקשת, מר גבי בן אהרון, כאשר הסחורה אוחסנה תמיד באותו מקום.

אלא, שבמסגרת תשובתה לתגובת המשיבה, צירפה המבקשת תצהירו של מר בן אהרון במסגרתו טוען הוא כי מעולם לא פעל, לא הועסק ולא הציג את עצמו כמי שפועל מטעם המבקשת, שכן עובד הוא מזה שנים של השותפות המוגבלת "דקל הפעלת מחסנים – שותפות מוגבלת". לטענת מר בן אהרון בתצהירו, במחסני השותפות אוחסנו אמנם פרקטים, אך נראה כי אין המדובר בהתקשרות עם המשיבה.

3.כידוע, בבקשות מסוג זה נשאלת השאלה מהי הסיבה למחדל, מדוע לא הוגש כתב ההגנה במועד, אך חשוב מכך האם עומדות למבקש הביטול טענות הגנה שראוי כי יישמעו.

עמדת המוצא עפ"י ההלכה הנוהגת בסוגיה, גורסת כי יש להעדיף, דרך כלל, את השגת המטרה העיקרית של עשיית משפט צדק על פני מגמה של שמירה קפדנית על כללי הפרוצדורה.

אמנם, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, אולם הדבר נעשה תוך שימת לב לעקרון היסוד השזור בפסיקת בתי המשפט בדבר זכות הגישה לערכאות, הנתפסת כזכות בעלת אופי חוקתי, אשר אין לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ולפיכך תוך מתן דגש על הצורך במתן יומו של בעל דין בבית המשפט.

יפים לענייננו דברי כב' הש' א' פרוקצ'יה ברע"א 00/ 8292 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (ניתנה ביום 27.2.01, לא פורסמה):

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו." 

במסגרת השיקולים, יש להביא בחשבון גם את מידת הפגיעה בציפייתו של בעל הדין שכנגד ביחס לסופיות ההליכים, ובמקרה שלא נתגבשה ציפייה כאמור יש ואפשר להכיר אף בטעות של בעל הדין (ועיתים אף בטעות העולה כדי התרשלות).

ר' בש"א 5925/01 נסימי נ' הודיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נ"ו (1) 193.

4.אמנם, כתב התביעה נשלח באמצעות דואר ישראל לכתובתה הרשומה של המבקשת באופן המהווה המצאה כדין, אולם אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש", עובדה שיש בה כדי לתמוך בטענת המבקשת כי כתב התביעה בפועל אמנם לא נתקבל על ידה.

תמיכה נוספת לכך ניתן לראות בעובדה כי אף אישור מסירת פסק הדין חזר בציון זהה, "לא נדרש", ובהתאמה, פעלה המבקשת לביטולו רק לאחר שהוטלו על נכסיה עיקולים במסגרת תיק ההוצל"פ.